homecontactsearchsite map Hebrew University in Jerusalem - האוניברסיטה העברית בירושלים Faculty of Law logo
הפקולטה למשפטים bogrim
דבר דיקן הפקולטה למשפטים, פרופ' ברק מדינה, בטקס לציון 60 שנים להקמת הפקולטה למשפטים, 29.12.2009
 
בוגרים ואורחים יקרים, "אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עובד ומשתכר מטבע אחד, חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת, בערב שבת, לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להיכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. כשעלה עמוד השחר אמר שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר והיום אפל. הציצו עיניהם וראו אדם בארובה, עלו ומצאו עליו רום שלוש אמות שלג. פרקוהו והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת".

סיפור זה נתפס לרוב כשיר הלל למסירות הנפש של הלל הזקן ללימוד תורה. אבל יש בסיפור הזה לפחות עוד שני רבדים. האחד, הוא זה המכוון למורים, לשמעיה ואבטליון. אלה, גדולי הדור, יושבים במגדל השן שלהם ואינם יודעים כלל שיש אנשים החפצים ללמוד תורה אך אינם מסוגלים לעמוד בתנאי התשלום ודרכם לבית המדרש נחסמת. רק כאשר נחסמה הארובה הרגישו שמשהו פגום. מעשהו של הלל הזקן אילץ את שמעיה ואבטליון רבותיו לצאת ולראות את המתרחש בחוץ.

הרובד השני הוא זה המתייחס להשפעת נוכחותו של התלמיד הלל בבית המדרש. האגדה פותח במילים " אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עובד ומשתכר" ובהמשך מזכיר שמעיה לאבטליון ש"בכל יום הבית מאיר". והנה, כאשר הלל אינו נמצא בבית המדרש, נאמר "והיום אפל". היום אפל אולי לא רק משום שהלל חסם בגופו את הארובה, שממנה אמור להיכנס כנראה אור יום. היום אפל כי היעדרו של התלמיד הופך את בית המדרש לאפל.

שני לקחים אלה עומדים לנגד עינינו, בבואנו להתמודד עם האתגרים הניצבים לפתחנו בחינוך המשפטי בתקופה זו.

במישור הראשון, של פעילות חברי הסגל של הפקולטה, אנו ניצבים בפני אתגרי האקדמיה כולה – מציאת שביל הזהב שבין השמירה על הריחוק האקדמי, שהוא נשמת אפו של המחקר המדעי, לבין המעורבות בחברה שבה אנו חיים, אותו יסוד של "הציצו עיניהם וראו אדם בארובה". אחד הדברים שאפיינו את הדורות הקודמים של המורים בפקולטה, ראשונים כאחרונים, הוא המעורבות הרבה שלהם בפעילות ציבורית. חברי סגל הפקולטה היו מעורבים בהקמת האגודה לזכויות האזרח, בפעילות ציבורית מגוונת. בראש ובראשונה תרמו חברי הפקולטה לחברה בישראל בפרסום מאמרים בעברית, בתגובה לפסקי דין ולהצעות חוקים ולחוקים, וביוזמה של הצעות חוק.

הדור הנוכחי נדרש להתמודד בהקשר זה עם אתגר לא פשוט. כחלק מקהילת האוניברסיטה העברית בירושלים, אחד ממוסדות המחקר החשובים בעולם, חברי סגל הפקולטה הם קודם לכול חוקרים הפועלים בזירת המחקר הבינלאומית. יש לנו הצלחות יפות בתחום זה. מבחינת מספר הפרסומים של חברי הסגל בכתבי עת אמריקאיים, הפקולטה ממוקמת בעשירייה הראשונה בעולם בקרב בתי ספר למשפטים שמחוץ לארה"ב, ובמקום טוב גם ביחס לבתי-הספר למשפטים האמריקאיים. חברי הסגל הם שחקנים מרכזיים בקהילה האקדמית המשפטית הבינלאומית, שהיא במקרים רבים הקהילה המשפטית האמריקאית. בפקולטה פועלים ארבעה מכונים ומרכזי מחקר. המכון הגדול ביותר הוא המכון לקרימינולוגיה, החוגג השנה יובל להיווסדו. זהו מכון מוביל למחקר ולהוראה לתארים מתקדמים בתחום הקרימינולוגיה. בפקולטה פועלים גם מרכז מינרבה לזכויות האדם, המכון לחקר המשפט העברי, ומכון סאקר למחקרי חקיקה. בנוסף לאלה פועלים בפקולטה כעשרה פורומים למחקר, שמרכזים את פעילות המחקר בתחומי המשפט השונים. אני שמח לבשר שבמהלך שנת הלימודים אנו צפויים לפתוח את מרכז אהרן ברק לחקר המשפט, שיתמוך במחקרים אקדמיים.

אנו גאים להמשיך במפעל ההרצאה השנתית היוקרתי על שם ליונל כהן, המתקיים ברציפות מאז 1953, שבמסגרתו נארח אגב בשבוע הבא את היועצת המשפטית של בריטניה. אנו ממשיכים גם את מפעל ההרצאה השנתית על שם דניאל יעקובסון. בשנה שעברה יסדנו פרס חדש, פרס השופט שניאור זלמן חשין למצוינות במשפט, שהופך במהרה לפרס היוקרתי ביותר לחקר המשפט בישראל מלבד פרס ישראל.

האתגר שלנו הוא לשמר ואף לקדם את המעמד שלנו בתחום המחקר, ובה בעת מוטלת עלינו החובה, כאנשי אקדמיה הפועלים בישראל, להיות מעורבים ופעילים בחברה הישראלית. עלינו להרים עינינו אל עבר הארובה, ולהקדיש חלק משמעותי יותר ממשאבי המחקר שלנו לניסיונות להבין טוב יותר את החברה שבה אנו חיים, ולבחון דרכים לשיפור דרכיה.

ומכאן למישור השני, זה המתייחס ללקח האחר של האגדה, הנלמד מכך שבכל יום שבו נמצא הלל בבית המדרש, "הבית מאיר". אנו מכירים היטב בכך שהנכס העיקרי של הפקולטה שלנו הוא ציבור התלמידים. ואכן, חברי הסגל בפקולטה מכירים היטב בכך שבלא פעילות הוראה משמעותית ואיכותית, נמצא במהרה במצב שבו "היום אפל". עידוד השיח הביקורתי בקרב תלמידינו, הבחינה הביקורתית של הסדרים משפטיים קיימים ושל תיאוריות מקובלות, הם שמבטיחים שהבית יאיר.

אנו פועלים בשלושה מישורים עיקריים להתמודד עם אתגרי הוראת המשפטים במאה העשרים ואחת: תחום אחד הוא הגלובליזציה. גוברת ההכרה בחשיבות של ההיכרות עם שיטות משפט אחרות ועם תרבויות אחרות. בהתאם לכך, הקמנו, יחד עם עשרה בתי-ספר מובילים אחרים מרחבי העולם, את בית-הספר הבינלאומי למשפטים (Center for Transnational Legal Studies) הפועל בלונדון. כל אחד מבתי-הספר המשתתפים במיזם הזה שולח לשם בכל שנה שני חברי סגל וכעשרה תלמידים, ויחד הם לומדים וחוקרים היבטים השוואתיים ובינלאומיים של המשפט. בנוסף, כחמישים תלמידים, כחמישית מכלל התלמידים במחזור, לומדים במשך סמסטר אחד במהלך שנה ג' ללימודיהם בבית-ספר למשפטים בחו"ל, שעימו אנו מקיימים תוכניות לחילופי סטודנטים. כמו כן, מתארחים בפקולטה כעשרים חוקרים מובילים, מטובי בתי-הספר למשפטים מכל רחבי העולם, המלמדים קורסים מרוכזים במגוון תחומי המשפט ומשתתפים בקבוצות המחקר בפקולטה.

תחום שני המאפיין את ההוראה בתקופה זו הוא הבין-תחומיות. התפיסה היא שאי אפשר להסתפק עוד בלימוד המשפט מתוכו, כלומר הכרת ההסדרים המשפטיים הקיימים. כדי להבין היטב את המשפט יש להכיר בכך שהמשפט הוא תופעה חברתית. יש לברר מהי ההשפעה של המשפט על נורמות חברתיות ועל התנהגות אנושית, יש לבחון כיצד נוצרות הנורמות, ויש לבחון האם הנורמות הללו ראויות. מכאן ההגברה של שילוב תחומי ידע אחרים בלימודי המשפט, בעיקר ממדעי החברה וממדעי הרוח. רבים מתלמידי הפקולטה לומדים לתואר בוגר משותף במשפטים ובחוג אחר באוניברסיטה העברית.

לבסוף, התחום השלישי הוא מידת ההכשרה של תלמידינו לעסוק בעריכת-דין. כמוסד מחקרי, התפיסה המקובלת בפקולטה במשך שנים רבות היתה שאיננו אמורים לעסוק בהכשרה מקצועית של תלמידינו, אלא להתמקד בחקירת המשפט ובניסיון להבינו. אולם, בתקופה האחרונה גוברת ההכרה בכך שעלינו לספק לתלמידים שלנו גם מידה מסוימת של הכשרה בביצוע מיומנויות מעשיות, ובכלל זה ניהול משא ומתן, גישור, ניהול התדיינויות בבתי-המשפט, עריכת עסקאות ועוד. במסגרת זו, אנו רואים עצמנו גם במי שאמונים על חינוך התלמידים לאחריות חברתית, בעיקר במסגרת המרכז לחינוך משפטי קליני של הפקולטה וכן במסגרת פרויקט אקדמיה קהילה. אנו פועלים גם להידוק הקשר שבין הפקולטה לבין המשפטנים במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי. במסגרת זו, אנו מקיימים ימי עיון וכנסים משותפים, ואנו מקיימים יריד השמה גדול מאד, שבו באים לפקולטה נציגי המשרדים לראיין את התלמידים המועמדים להתמחות.

הפקולטה שלנו משקיעה משאבים רבים מאד ביצירת תנאים מיטביים לתלמידינו. אנו משתדלים להקטין את מספר התלמידים בכיתות; אנו מפעילים שורה של תוכניות התנדבות של תלמידינו; בפקולטה פועלת קבוצת תיאטרון שבה מעלים התלמידים בכל שנה הצגה העוסקת בנושא משפטי; אנו מממנים, באמצעות מרכז מינרבה, את השהות של קבוצת תלמידים מהפקולטה בבית הדין הפלילי הבינלאומי לרוואנדה, הממוקם בארושה, טנזניה, לתקופת הכשרה במהלך הקיץ; כאמור, אנו מסייעים לתלמידינו ללמוד במהלך לימודיהם לתואר בוגר סמסטר אחד בחו"ל ומעודדים את תלמידינו להמשיך ללימודים גבוהים בחו"ל. הפקולטה רואה גם חשיבות רבה ביצירת הזדמנות שווה לכל התלמידים, והיא מסייעת רבות לתלמידים, ממקורות אוניברסיטאיים ובמידה רבה ממקורותיה שלה, במלגות ופרסים כספיים בגין הצטיינות.

הפעילויות הללו ורבות אחרות מחייבות השקעת משאבים כספיים לא מעטים. אנו מצליחים להעניק לתלמידים חינוך משפטי ראוי בזכות תרומות כספיות נדיבות, ובכלל זה תרומות של חבר משרדי עורכי-הדין עמיתי הפקולטה. אנו גאים מאד בציבור התלמידים שלנו, ובטוחים שתלמידי ההווה יצליחו ללכת בדרך שהתוותם אתם, בוגרי הפקולטה המיוחדת הזו.

השילוב של סגל אקדמי מעולה, סגל מינהלי מסור ומנוסה, בעל תודעת שירות גבוהה ביותר, ותלמידים מצטיינים בעלי אחריות חברתית רבה, בצד המסורת והמוניטין של הפקולטה בארץ ובעולם, הופכים את הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים למוסד מוביל, שנעים להיות חלק ממנו.

אני מבקש לסיים ברוח אחרת, נוגה מעט אבל אני מקווה שבכל זאת גם אופטימית, המכוונת לדור הוותיק. אני מקווה שיסולח לי על הבחירה לסיים כך את דברי.


הפרופסור הזקן מאת ויסלבה שימבורסקה.
תרגם מפולנית: רפי וייכרט.

שאלתי אותו על הזמנים ההם,
כשעוד היינו כל-כך צעירים,
תמימים, קצרי רוח, טיפשים, לא בשלים.
משהו מזה נשאר, זולת הנעורים – השיב.
שאלתי אותו אם עודנו יודע בוודאות מה טוב ומה רע לאנושות.
זו האשליה הממיתה מכולן – השיב.
שאלתי אותו על העתיד,
אם עודנו רואה אותו בברור.
קראתי יותר מדי ספרי היסטוריה – השיב.
שאלתי אותו אם לפעמים הוא מאושר.
אני עובד – השיב.
שאלתי על חברים, העוד ישנם.
עוזרי-הוראה אחדים שהיו לי,
שגם להם כבר יש עוזרי-הוראה,
הגברת לודמילה, שמנהלת את הבית,
מישהו מאוד קרוב, אבל בחוץ-לארץ,
שתי גברות מהספרייה, שתיהן מחויכות
גז'ש הקטן מהבית שממול ומרקוס אורליוס – השיב.
שאלתי אותו על בריאותו והרגשתו.
אוסרים עלי קפה, וודקה, סיגריות,
סחיבת זיכרונות קשים וחפצים כבדים.
עלי להעמיד פנים שלא שמעתי את זה – השיב.
שאלתי על הגינה ועל הספסל שבגינה.
בערב, כשמזג האוויר נוח, אני בוחן את השמים.
איני חדל להשתאות
כמה נקודות השקפה יש בהם – השיב.
 
© כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה העברית בירושלים  
ICS בניית אתרים